<h1>שבלי הלקט סימן ל"ד</h1>
<h2>דף כה:</h2>
אמר אביי נקיטינן אם אין שם לוי כהן קורא תחתיו, דאשכחן דכהנים איקרו לויים כדר' יהושע בן לוי, דאמר ר' יהושע בן לוי [יבמות פ"ו ע"ב] בכ"ד מקומות נקראו הכהנים לויים. ואחר שקרא הכהן חלקו מברך לאחריה. והחזן אומר לו תקרא במקום לוי. וחוזר וקורא ומברך לפניה ולאחריה. וכן מצאתי בשם רב עמרם גאון זצ"ל. ובעל עשרת הדיברות כתב, שכהן הקורא במקום לוי אינו מברך אלא פעם אחת לפניה ולאחריה בין שתי הקריאות. ומנהגינו לברך על קריאתו לפניה ולאחריה ועל קריאת הלוי לפניה ולאחריה, כדברי רב עמרם גאון זצ"ל. ודוקא כהן שקרא ראשון הוא הקורא במקום לוי, אבל כהן אחר לא, דאמר ר' יוחנן כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו שלראשון, לוי אחר לוי לא יקרא משום פגם שניהן. וכנסת שכולה כהנים מצאתי שהורה ר' ענן ביר' מרינוס הכהן זצ"ל מעיר סיפונטו, שאחד מן הכהנים קורא בכהן ולוי ב' פעמים וחוזר ויושב במקומו ואחר כך קוראין הכהנים האחרים עד שיגמרו קריאתן, אחד שבת ואחד יום טוב, וקורא אותן עמוד מר פלוני הכהן. ואם יש שם ישראלים קטנים שיודעין לקרות קורא אותן ואל יבטלו ברכות של תורה. אמר אביי נקיטינן אם אין שם כהן נתפרדה חבילה. פירש רבינו שלמה זצ"ל איבד הלוי את זכותו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל. כך אמר מורי הזקן, ומורי ר' יצחק ביר' יהודה זצ"ל, וכך סידר רב עמרם זצ"ל. אבל בתלמידי מורי רבינו יצחק הלוי שמעתי משמו, שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדום. ובעל הדיברות כתב שהחזן יאמר יעמוד לוי במקום ישראל ואין בו חשש, וכן, יעמוד כהן במקום לוי, ואין בו חשש. ולגאון אחר מצאתי הילך תשובה לאומרין שאין לוי קורא כלל במקום שאין כהן, נראין הדברים, שגופו של מעשה ועיקרו מפורש במסכת גיטין, דאמר אביי אם אין שם כהן נתפרדה חבילה, דמשמע החבילה והסדר ממשנתינו נתפרדה לגמרי, ותו לא אמרינן לוי ואחר כך ישראל, אלא כל הגדול מחבירו קודם את חבירו, אם לוי גדול קודם לישראל, ואם ישראל גדול קודם ללוי. זהו דינם שללוים ללמד משפטם שאין עליו תשובה. והאומר שדינם לקרוא ראשון במקום שאין כהן אין רוח חכמים נוחה הימנו. וראיה לדבר מדגרסינן נמי התם אמר אביי אם אין שם לוי קורא כהן. ואי סלקא דעתך דלוי נמי קורא ראשון במקום שאין כהן, למה לי למימר נתפרדה חבילה, לימא נמי אם אין שם כהן קורא לוי, אלא מדשני תלמודא לישנא דכהן מלישנא דלוי, שמע מינה היכא דליכא כהן הוא דנתפרדה חבילה, שאין לוי קורא לפני ישראל אלא אם כן גדול הימינו, אבל היכא דליכא לוי לא נתפרדה חבילה אלא כהן קורא במקומו ראשון ואפילו עם הארץ. ומיכן למדנו קושיא לאומרים, שאין לויים קורין כלל במקום שאין כהן, דאם איתא דלא קרו כלל במקום שאין כהן, למה לי למימר נתפרדה חבילה, לימא אין שם כהן אין קורא לוי, אלא מדאפקיה בהאי לישנא שמע מינה דהכי בעי למימר, שמאחר שאין שם כהן נתפרדה החבילה והסדר שתיקנו חכמים מפני דרכי שלום, אלא כל הקודם זכה כשאר ישראלים ואין להן סדר. והכי עיקר. וכן הורה הגאון רבינו שמואל ביר' דוד זצ"ל, שמותרין לויים לקרות בתורה בלא כהן בכל עניינים. וגם לגאון אחר מצאתי כן. ונראה בעיניי שאין לוי יכול לקרוא שיני אם אין שם כהן, דאמרינן בכתובות פרק שיני [כ"ה ע"ב], ההוא דאתא לקמיה דר' אמי, אמר ליה מוחזק אני בזה שהוא כהן. מה ראית, שקרא ראשון בבית הכנסת, בחזקת שהוא גדול או בחזקת שהוא כהן. שקרא אחריו לוי. והעלהו ר' אמי לכהונה על פיו. ואילו היה לוי יכול לקרות שיני בלא כהן, היאך היה ר' אמי מעלה אותו ראשון לכהונה, ניחוש שמא ישראל הוא, אלא שמע מינה שאין הלוי יכול לקרות שיני אלא אחר כהן, אבל אחר ישראל לא יקרא שיני, אבל שלישי, או רביעי, מאחר שאין קריאתו קבועה בו מותר. וכן שאלו לפני רב יהודאי גאון זצ"ל, מהו שיקרא לוי חתן, שלישי, בין במקום שיש שם כהן בין במקום שאין שם כהן, והשיב. כיון דחזינן בכל יומא דלא קרי שלישי והשתא קרי, מינכרא מילתא דמשום חתנות הוא ומותר.
